המוקש האיסלנדי שמחכה להפועל באר שבע: ויקינגור ברצף נדיר ובית מסוכן

הפועל באר שבע יודעת כעת מי תחכה לה בדרכה לשלב ליגה אירופי: ויקינגור רייקיאוויק האיסלנדית תהיה היריבה הראשונה במוקדמות ליגת האלופות. במועדון כבר הגדירו את ההעפלה לשלב בתים באחת ממסגרות אירופה כמטרה המרכזית של הקיץ, אך כדי להשיג אותה, האדומים יצטרכו לעבור משוכה שנראית צנועה על הנייר – ומסובכת הרבה יותר על הדשא.

המציאות העכשווית משחקת חזק לטובת האיסלנדים. בזמן שהפועל באר שבע נמצאת בשלב מוקדם של ההכנות לעונה, הליגה באיסלנד רצה במלוא הקצב כבר למעלה משלושה חודשים. ויקינגור פתחה את העונה המקומית בסערה: ב-14 המחזורים הראשונים היא לא הפסידה כלל ואיבדה רק שתי נקודות – ב-1:1 מול בריידאבליק במחזור הראשון. מאז, הגיעו 13 ניצחונות ליגה רצופים שמיצבו אותה כקבוצה החמה במדינה.

כדי להבין עד כמה המספרים חד-צדדיים, כדאי להרחיב את הזום: ב-24 המשחקים האחרונים בכל המסגרות הפסידה ויקינגור פעם אחת בלבד – 0:3 לבריידאבליק בגביע. מעבר לכך נרשמו שתי תוצאות תיקו (מול בריידאבליק ומול גיור), וכל שאר המשחקים הסתיימו בניצחון – 21 במספר. רצף כזה, שכלל גם רוטציות ושינויים תוך כדי עומס, מעיד על קבוצה ממושמעת, מאומנת היטב ובעלת ביטחון עצמי גבוה.

גם הבית של ויקינגור מטעה למראית עין. אצטדיון ויקינגסוולור איננו ארמון כדורגל – מדובר במתקן קטן עם פחות מ-2,000 מקומות ישיבה, מראה של מגרש אימונים ודשא סינתטי. אבל הנתונים מספרים סיפור הפוך: הפסד הבית האחרון של הקבוצה בליגה נרשם כמעט לפני שנה, ב-10 באוגוסט, 4:2 לסטירנאן. בנוסף, לקבוצות אורחות קשה מאוד להסתגל במהירות לתנאי השטח, לרוח, לטמפרטורות ולמהירות הכדור על המשטח הסינתטי.

היסטוריית אירופה האחרונה של ויקינגור מחזקת את תחושת ה"מוקש". בעונה שעברה היא הביסה בבית 0:3 את ברונדבי במוקדמות הקונפרנס ליג, לפני שהתפרקה 4:0 בגומלין בדנמרק. בשנים קודמות גם שמות מוכרים בכדורגל האירופי כמו לך פוזנן, סרקל ברוז' ופנאתינייקוס השאירו את הנקודות על המגרש ברייקיאוויק. כלומר, גם אם בישראל יראו בהפסד איסלנדי "הפתעה", מנקודת מבט בינלאומית מדובר בתרחיש שעלול לקרות לקבוצה שמגיעה פחות מחוברת ופחות חדה לעומת יריבה שנמצאת בשיא העונה.

מול כל זה יצטרכו בבאר שבע להביא לידי ביטוי בגרות, סבלנות ושליטה בקצב. המשחק הראשון בחוץ מציב דגשים ברורים: הסתגלות מהירה למשטח ולתנאים, הימנעות מטעויות פשוטות בשליש האחורי ומוכנות מלאה למצבים נייחים – אחד הכלים הבולטים של קבוצות סקנדינביות בשלב הזה של הקיץ. בנוסף, חשוב להישאר קומפקטיים מספיק כדי לא להיגרר אחר המומנטום הביתי של היריבה, אך גם אמיצים כדי למצוא את הרגעים לצאת קדימה ולהכריע.

סגל ויקינגור נשען בעיקר על שחקנים מקומיים בעלי קורות חיים צנועים יחסית, אך עם תיאום ושיטת משחק ברורה. שמות בינלאומיים נוצצים אין שם, אבל יש כושר משחק, אגרסיביות מדודה ועבודת צוות. בהתקפה ניתן למצוא כישרונות בית, ביניהם הלגי גודיונסון, שמשקפים את האופי הקבוצתי יותר מאשר יכולת אישית יוצאת דופן. עבור באר שבע, האתגר הוא לשבור את הדפוס הזה בעזרת איכות אישית גבוהה יותר, עומק בסגל וניהול נכון של הדקות.

הפערים הכלכליים והאיכותיים אמנם נוטים לטובת הישראלית, אולם הנתונים הטריים מבהירים: זה לא צ'ק פתוח. כל דקה של חוסר ריכוז עלולה להתגלגל למחיר גבוה בחוץ, וכל ניואנס טקטי – החל מהלחץ הראשוני, דרך המעברים ועד רמת הדיוק מול השער – יהיה קריטי בצמד המפגשים. אם הפועל באר שבע תדע להביא אינטנסיביות מדודה, תנהל נכון את האנרגיות ותשמור על קור רוח ליד שני הרחבות, היא תציב את עצמה בעמדת זינוק טובה לגומלין בישראל.

המטרה הוצהרה – שלב בתים באירופה. ויקינגור היא הצעד הראשון בדרך, והוא רחוק מלהיות טריוויאלי. המספרים, המשטח והקצב האיסלנדי מחייבים צומת לב מלאה מהרגע הראשון. כעת זה בידיים של אנשי המקצוע והשחקנים באדום להוכיח שהפער בין הנייר לדשא יעבוד הפעם לטובתם.