חמש שנים למותו של ויקי פרץ, סמל מכבי תל אביב: "הגעגוע כמו שיר שמתנגן"

האזכרה השנתית במלאת חמש שנים לפטירתו של ויקי פרץ התקיימה הערב (חמישי) בבית העלמין "מורשה" ברמת השרון. פרץ, מחלוצי העבר הבולטים של הכדורגל הישראלי ואחד הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב, הלך לעולמו בשנת 2021 והותיר חלל גדול בקרב משפחתו, חבריו ואוהביו במועדון ובקהילת הכדורגל. הוא גדל ברמת עמידר והתקדם אל הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב, שם הפך לדמות מרכזית ולשם נרדף למצוינות התקפית במשך שנים.

אלמנתו, איריס, ספדה לו במילים מרגשות: "כשאיבדנו אותך ידענו ששום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה. בכל שנה מרגישים את הגעגוע כמו שיר שמתנגן". בנו, רום, הוסיף: "כמו בכל משחק כדורגל שמזכירים אותך, וכמובן מציינים כמה היית טוב ומקצוען". איריס הוסיפה בסיום: "החיים כאן ממשיכים והם חזקים מהכול, ואנחנו חלשים, אבל לא ניתן להם לנצח".

במהלך הקריירה שיחק פרץ גם בצרפת, במדי ראן ושטרסבורג, וזכה שם להצלחה שהעצימה את שמו מעבר לגבולות ישראל. במגרשים בארץ נודע כחלוץ חד, חכם ובעל נוכחות, שידע לשלב עבודה קבוצתית עם נגיעה של הכרעה בשליש האחרון. לצד תרומתו כשחקן, השנים שלפני מותו הוקדשו בעיקר לקידום דור העתיד: פרץ עסק בהדרכה ובהכוונה במחלקות הנוער של מכבי תל אביב ובמסגרות הנבחרות, ואף אימן את הקבוצה הבוגרת של המועדון לתקופה קצרה. רבים מבוגרי מחלקות הנוער מזכירים עד היום את הגישה המחברת, את הערכים שהנחיל ואת הרמה המקצועית שדרש מעצמו ומסביבתו.

עבור אוהדי מכבי תל אביב והכדורגל הישראלי כולו, פרץ ייזכר כמי שהשאיר חותם מקצועי ואנושי עמוק. חמש שנים לאחר לכתו שמו ממשיך לעלות בכל דיון על גדולי החלוצים שצמחו כאן, ותמונת חיוכו משמשת תזכורת לדמות שאיחדה דורות של אוהדים. האזכרה הערב שיקפה את עומק הקשר בין המשפחה, הזיכרון והמורשת המקצועית: זיכרונות, סיפורים ונקודות אור קטנות מן הדרך שבנה – מהשכונה ברמת עמידר, דרך ימי השיא במכבי תל אביב ועד השנים כמנטור לצעירים – כולם מרכיבים יחד סיפור חיים של סמל.

במועדון ובקהילת הכדורגל מרבים להזכיר את תרומתו לפיתוח שחקנים צעירים ולסביבת מצוינות, תרומה שממשיכה ללוות את שגרת העבודה במחלקות הנוער ולהוות השראה לדור הבא. גם ללא משחקים רשמיים או אירועים חגיגיים, ימי זיכרון כמו זה מהווים נקודת עצירה לחשוב על הדרך שסומן כאן ועל האחריות להעביר את המורשת הלאה: להאמין בעבודה קשה, לשחק באומץ ולפעול בענווה. כך, שנה אחר שנה, ממשיכים לספר את סיפורו של ויקי פרץ – על המגרש ומחוצה לו.